אנתרופולוגים ציינו כי בכי הוא תגובה כמעט אוניברסלית למוות . אולם יש חברות , ובכללן החברה המקראית , שמתקיים בהן בכי טקסי ולא רק ספונטני : מצפים מהאבלים לבכות את המת , אם הם חשים צורך בכך ואם לאו . הימנעות מבכי תיחשב לפגיעה במת . הבכי נזכר פעמים רבות במקרא בנוגע לאבל על המת . לאחר מות שרה נמסר כי אברהם בא " לספ ֹ ד לשרה ו ְ ל ִ ב ְ כ ֹ תה " ( בר ' כג , ב ) . יעקב ביכה את יוסף ( בר ' לז , לה ) , המצרים ביכו את יעקב שבעים יום ( בר ' נ , ג ) , ועל תגובת עם ישראל בלב איש ועצת ה ' היא תקום " ( מש ' יט , כא ) ( אברבנאל , נביאים ראשונים , עמ ' שעא ) . גם ברקאי הבין את הכתוב כמקום קבורה שהכין אבשלום לעצמו ( ברקאי , קברים , עמ ' 141 הערה 119 ועמ ' . ( 164 , 147 . 157 שפרה וקליין , בימים הרחוקים , עמ ' , 253 – 252 שורות . 70 – 64 . 158 ראו ואן דן הוט , מוות , עמ ' . 49 . 159 רוזנבלט , וולש וג ' קסון , יגון ואבלות , עמ ' . 15 בבדיקה חוצת תרבויות שערכו מצאו כי בכי הופיע אצל כמה מן האבלים בשבעים ושתיים מתוך שבעים ושלוש חברות ( חמש חברות נוספות לא נבדקו בשל היעדר חומר ) . למות אהרן מסופר : " ויראו כל ...
אל הספר