עלמא די היה ילד יתום משכונת רחביה . את הבינרי הזה העניקו לו ילדי שכונת שערי חסר לאחר מות אביו . רוב השמועות אומרות שעלמא די ירד מהארץ באמצע שנות השבעים . אולם ישנה שמועה עקשנית הגורסת כי בסוף מלחמת ההתשה היא נעדר במדבר סיני ומאז בעלמו עקבותיו , מכל מקום , אף אהד מאלו שהכירו אותו בכינוי " עלמא די " ל » ידע את שמר המפורש , כך שאין בל אפשררת לברר מה באמת עלה בגררלר . עד מות אביו לא נכח עלמא די בשעת תפילה ולא ביקר בבית כנסת . לאחר שהתייתם אולץ על ירי סבא שלו לבוא עמר כל יום לבית הכנסת הגר " א שבשכונת שערי חסר ולומר קדיש . משך בל התפילה ישב ליד הסבא ובהה דרך החלון אל החצר הגדולה שילדי שערי חסד היו משחקים בה תופסת , ופיאותיהם היר מתבדרות ברוח במהלך ריצתם . מדי פעם היה שולח את ידו אל ראשו לבדוק אם לא נפלה הכיפה . ל קר ^ ת סוף התפילה , כשהגיע זמן קדיש יתום . השתררה מתיחות באולם . בבת אחת הפסיקו ילדי שערי חסד את משחקם , הצטופפו ליד דלת הכניסה , רהמתינר לקדיש בדריכות שובבה . עלמא די היה עומד על רגליו ומרקלם את הקדיש במסתוריות עילגת : יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא די . ברא בדעותיה וימליך , מלכותיה ...
אל הספר