ג. החלוקה הפנימית בראי הסגנון האזוטרי

בפרק זה הצגנו את יסודותיהן השיטתיים של התזות שהמחקר הנוכחי מציע בעניינה של משנתו הפילוסופית הדתית של אלבו - תזה הכתיבה האזוטרית ותזת הפער המהותי בין שתי השכבות הכרונולוגיות הכלולות בספרו . בסעיף זה . החותם את הפרק , נדון בקצרה כשאלת הזיקה בין שתי התזות הללו , וזאת תוך הזדקקות להיבט טקסטואלי נוסף . באמור , את ההערה המתודולוגית המעמידה את הקורא על סגנונו הספרותי של העקרים ועל דרכי העיון הרצויות בו אלכו — בניגוד לרמכ " ס — אינו מציב כמקומה הטבעי והמתבקש בראש היצירה . במסגרת דברי הפתיחה או ההקדמה לספרו . הוא מעדיף למקם הערה חשוכה זו כראש מאמר כ של הספר , מאמר שנושאו עיקר מציאות האל . קרי תורת האלוהות . השאלה הנשאלת נוכח נתונים אלה היא כפולה : מדוע נמנע אלבו 205 הקשר הישיר בין שני המושגים מתבטא בצורת הסמיכות ' המון המאמינים ' ( ב . טר . ( 2 - 1 , 98 לעתים ' משמש מושג היהמוך ככינוי לכלל העם או לחלקו הגריל , יזאת מנלי להביע שיפוט ערכי על אודותיו tt כה , , ( 9 - 5 , 239 אך לריב משתמש אלמי במושג ככינוי סוציולוגי לקבוצת אנשים בעלת מאפיינים ברורים : ( 1 ) בביגוד למשכילים רמתם השכלית נמוכה ( ב , ט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן