הלומדים בצינה פולקלור ולומדים ב'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו'

אמרו עליו על הלל הזקן ... פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס . עלה ונתלה וישב על פי ארבה , כדי שישמע דברי אלוקים חיים מפי שמעיה ואבטליון . אמרו אותו היום ערב שבת היה , ותקופת טבת היתה , וירד עליו שלג מן השמים ... הציצו עיניהם וראו דמות אדם בארבה , עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג ( בבלי יומא לה , ע״ב ) סיפורו של ש״י עגנון ׳שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו׳ מתאר כידוע תקלה חמורה שאירעה בין שני לומדים בעיר הולדתו של המספר בוטשאטש . תקלה ולא מחלוקת , אף שנדמה תחילה כאילו מדובר בקנאת חכמים שעשויה להרבות חכמה . ואולם כאן אין מדובר במחלוקת , באשר שני תלמידי החכמים שבסיפור – משה פנחס , בן לטוחן עני שנזדמן ללמוד תורה בקלויז שבעיר , ור׳ שלמה , בן למשפחת הורוויץ , רבנים מדורות המתייחסים לשל״ה הקדוש , אינם חלוקים על דבר תורה . שני המפגשים המכריעים בסיפור שהיו עלולים להתפתח לכלל מחלוקת על עניינים שבהלכה הסתיימו בהסכמה אף כי בעלבון שאין למעלה ממנו . המפגש האחד התקיים לאחר בדק בית שנעשה בבית מדרש וסתמו בו גומחה , ומשה פנחס העיר כי מיעטו את חללו כנגד מה שמתירה ההלכה . בעניין זה גופו מסכ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן