טבלת סיכום של השימושים בחומרים מהצומח הובאה בעמ ' . 568 להלן אעמוד על מספר מאפיינים הקשורים לטיפולים הרבליים . בדומה לתקופה הקלאסית , גם בתקופה הנידונה מוצרים רבים של גידולים חקלאיים שימשו למגוון מטרות רפואיות , אם כרכיב עיקרי בתרופה ואם כמרכיב שולי . חומץ , יין , שמן זית , יינות שרף ושמן ורדים הם דוגמה למוצרים בעלי טווח רפואי רחב ( טיפול פנימי וחיצוני ) . לעומתם , צמחי מרפא אחרים יועדו בעיקר למטרות רפואיות ספציפיות , כמו למשל האופיום , ששימש בעיקר למטרות הרדמה ואלחוש כאבים וכסית אבוב ששימושה הבולט היה כמשלשל קל . יינות שרף , מי ורדים ושמן ורדים מהווים דוגמה לתופעה אחרת המאפיינת את רוקחות ימי הביניים – חומרי מרפא שהחלו להיות נפוצים ורווחים בזכות המצאת המפרט , שבעזרתו אפשר היה לרכז חומרים פעילים המצויים באיברי צמחים . צמחי מרפא היוו חלק מטיפול במחלות וליקויים שונים , קלים ( כגון צינון , שיעול ) ומורכבים יותר ( כגון בעיות פריון ) . מן המרשמים הרבים שהוצגו במהלך העבודה עולה כי ישנם מוצרים מסוימים מהצומח שיש להם מכנה משותף מבחינת הליקויים שיועדו לטיפול בהם . אפשר לסווג באופן סכמטי חלק משימ...
אל הספר