התריאק הוא תרכובת ששימשה כתרופת נגד לריפוי הכשות בעלי חיים ארסיים , כגון נחשים , עקרבים , הרעלות ולמגוון תחלואים נוספים . בעת העתיקה ובימי הביניים נחשב התריאק לחומר מרפא פלאי ובעל סגולות חיוניות ומועילות . במקורות היהודיים מכונה הנסיוב במספר כינויים קרובים : ת ( ט ) ריאק , ת ( ט ) ריאקה ( ראה להלן ) , טורייק " א וטריא " ק ( להלן אשתמש בכינוי : תריאק ) . רכיבי התריאק מקורו של התריאק ביוון הקלאסית . בתחילה שימש התריאק כתרופה כללית שהורכבה מסממנים פשוטים באופן יחסי , אך ברבות הימים הפך התריאק למורכב יותר ויותר . מן המתכונים הידועים לנו עולה שהתריאק הכיל מספר רכיבים בסיסיים ( כגון חלקי נחשים ועקרבים ) , ולצדם חומרים נלווים , בכל מקום בהתאם למסורות הרפואיות המקובלות בו . כך למשל מונה הרופא הרומאי המפורסם גלינוס ( 200 – 131 , Galinus לספה " נ ) › 1 רכיבים בתריאק , בעוד שבתקופת הרנסנס בוונציה מנו בנוסחתו לא פחות מ . )!( 100 149 שו " ת תורה לשמה , סימן קנג . 150 כפי שציינה מירי שפר , ברגיל שימש מעג ' ון כעיסת מרפא , אולם הוא נאכל לא רק בעת מחלה , אלא כמנה חגיגית באירועים חגיגיים , וזאת משום ר...
אל הספר