שזיף (.Prunus sp)

לשון חז " ל : דרמסקנין ; ספרדית : סירגואילש ; יידיש : פלוימין מוצרים רפואיים : פרות השזיף לא נזכר במקרא . חוקרי הבוטניקה התלמודית זיהו את המונחים " דורמסקנין " , " אחוניא " ו " פגעין " שבספרות חז " ל כשזיפים . השימוש בשזיפים למטרות קולינריות או כסממן מרפא בימי חז " ל נזכר בתוספתא , תרומות ( מהד ' ליברמן ) ז , יג . במקום אחר מנתה התוספתא ( בבא מציעא , מהד ' ליברמן ז , ד ) שזיפים , ענבים ותפוחים כתרופה לחולים , ברם שני המקורות אינם מפרטים לאיזו מחלה שימשו הפרות . המכנה המשותף האפשרי לרשימת הפרות הוא היותם פרות מתוקים , ואפשר שנחשבו כמחזקים וסועדים . שימוש בשזיף לטיפול במחלות מעיים ( סיוע בעיכול , גרימת עצירות , ולדעות אחרות – גרימת שלשול ) נזכר בספרות הרפואה היוונית והרומית , ואפשר שספרות חז " ל בת התקופה מתכוונת לטיפולים מעין אלה . זהר עמר העיר במחקרו על גידולי ארץ ישראל בימי הביניים כי סוגיית זיהויו של השזיף במקורות התקופה סבוכה למדי , וציין כי השזיף נזכר במספר כינויים ערביים : 912 שו " ת מהר " ח אור זרוע , סימן נו . 913 פירוש המרדכי למסכת שבת , סימן שפד , עה ע " א . › 91 ספר חסידים ( ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן