השימוש בשתן של בעלי חיים טמאים בראי ספרות ההלכה

אנגלית : ; Urine כינוי : " מי רגלים" השאלה העקרונית אם מותר לשתות " מי רגלים " של בהמות וחיות טמאות נידונה בתלמוד . ברם , התלמוד אינו מציין אם מדובר בשתיית דחק או לצרכים רפואיים . ר " י יוסף קארו קבע שמי רגליים של בהמות וחיות אסורים בשימוש קולינרי , אולם יש מי שהתירם . בספרות הפוסקים שלאחר המאה ה › 1 הועלתה השאלה , אם אפשר 99 מרגליות , החילוקים , עמ ' . 1 › 9 100 על השימוש הרפואי בגללי גמלים כותב טיטוס טובלר , שביקר בארץ במהלך המאה ה : 19 " צואת גמלים מפסיקה את הדימום מן האף , ומקילה על מחלת הנפילה , כאשר שותים אותה עם תרופות [ ... ] עוד היום משתמשים לפי פרנקל בצואת גמלים לתחבושות חמות " ( טובלר , תרומה , עמ ' , › 0 הערה . ( 155 על השימוש בגללי גמל טריים כרטיות על מקומות חבולים בגוף , לשיגרון ולאיחוי שברים ראו פיארוטי , עמ ' › ; 1 על עישון זבל סוסים בחדר חולה באבעבועות ראה רפאלוביץ , מחיי הפלחים , עמ ' . 251 101 צרי הגוף , עמ ' › . 23 על השימוש בצואת תנין יאור ללובן בעין , ראה שם , עמ ' . 253 102 ראה בוכמן ועמר , רפואה , עמ ' › 32 ( באינדקס ) . 103 פרי מגדים דף ›› ע " א , מהדורת עמר ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן