הרפואה בין המאה ה־7 לראשית המאה ה־16

מאתיים וחמישים השנים הראשונות לאחר ההיג ' רה התבטאו בהתפתחות של תרבות ערבית נמרצת . בתקופה זו הובילו את הרפואה בני משפחת המתרגמים בח ' תישוע , שתרגמו לערבית את הספרות הרפואית הקלאסית , החל בהיפוקרטס וכלה בגלינוס . שני הח ' ליפים העבאסים , הארון אל ראשיד ( , ( 809 – 7 › 3 שייסד את בית החולים הראשון בבגדד , ובנו אלמאמון (› , ( 833 – 78 נתנו תנופה גדולה לתרבות . אלמאמון רכש כתבי יד יווניים רבים ובנה ספרייה גדולה בבגדאד ותורגמו ספרים רבים . מהמאה התשיעית ואילך פעלו מספר רופאים ערביים מפורסמים , ובמסגרת זו נזכיר אחדים מהם : אבו בכר מוחמד אבן זכריה , המוכר בשם אלרזי ( , ( 925 – 8 › 5 רופא פרסי שרכש את השכלתו בבגדאד וכ › 5 יצירות שכתב עוסקות ברפואה , ביניהן המסה Liber de pestilentia העוסקת באבעבועות שחורות ובאבעבועות רוח ; אבו עלי אל חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא ( בוכרה , , ( 1037 – 980 שנחשב אחד מעמודי התווך של הרפואה הערבית הימיביניימית ויצירת המופת שלו ״אלקאנון פי אלטב״ ( חוקת הרפואה ) שימשה כספר לימוד לרפואה בעולם המערבי במשך מאות שנים ; אבן רשד (› , ( 1198 – 112 שיצירתו הרפואית הנודעת בי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן