בספר זה אני טוען , שבעיני הרמב " ם אין סגולה לישראל ברמה המהותית . ישראל מובדל מעמים אחרים ' רק ' בקבלת התורה . כבר הערתי בפרק א , שהרב יצחק שילת מעמיד כך את השאלה הזאת : מהי משמעות בחירת עם ישראל לנחלה לפי הרמב " ם ? האם היא רק הטלת התפקיד של קיום מצוות , או שיש בה משום הטבעת תכונות מסוימות בעם ישראל המבדילות אותו במהותו הפנימית מכל העמים ? במלים אחרות : האם ' פסיקת הזוהמא ' היא קבלת עול מצוות , או שהיא היווצרות של מציאות ממשית ? האם יש סגולה בישראל לפי הרמב " ם ? האומנם הייתה בסיני ' היווצרות של מציאות ממשית ' , כדברי שילת ?! בכל הספר הזה אני מבקש להראות שלא כך ראה הרמב " ם את הדברים . אבל האם היה עקיב ? האין מקומות בכתביו שהוא נוקט בהם עמדה דומה לזו של ריה " ל , אשר קדם לו , או של המהר "ל למשל , אשר בא אחריו ? לריה " ל ולמהר " ל היה ברור שליהודים סגולה אינהרנטית שחסרה לגויים , ולדעת שילת , הרמב " ם הביע עמדות דומות לעמדותיהם . אעיין בראיות שמביא שילת וגם בראיות אחרות , שליקטתי בעצמי , ואראה שאין מקום בכתבי הרמב " ם שבו הוא נסוג מעמדתו : שבחירת עם ישראל היא אתגר , ולא מתנה לעם מאת הא...
אל הספר