הדיון בנושא ימות המשיח בהלכות תשובה ט , א - ב עולה בהקשר של דיון על שכרן של מצוות . הרמב " ם דן בתחילה בתכלית הסופית של החיים , חיי עולם הבא , ואחר כך בימות המשיח כאמצעי להשגת עולם הבא : מאחר שנודע שמתן שכרן שלמצוות , והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתובה בתורה , היא חיי העולם הבא , שנאמר : ' למען ייטב לך והארכת ימים' ( דברים כב , ( 7 והנקמה שנוקמין מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת , שנאמר : ' הכּרת תכּרת הנפש ההוא עוֹנה בהּ ' ( במדבר טו . ( 31 מה הוא זה שכתוב בכל התורה כולה : אם תשמעו יגיע לכם , ואם לא תשמעו יקרא אתכם , וכל אותן הדברים בעולם הזה , כגון שובע ורעב , ומלחמה ושלום , ומלכות ושפלות , וישיבת הארץ וגלות , והצלחת מעשה והפסדו , ושאר כל דברי הברית ? כל אותן הדברים אמת היו ויהיו . ובזמן שאנו עושים כל מצוות התורה – יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ; ובזמן שאנו עוברין עליהן – תקרא אותנו הרעות הכתובות . ואף על פי כן , אין אותן הטובות הן סוף מתן שכרן שלמצוות , ולא אותן הרעות הן סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצוות , אלא כך הוא הצע הדברים : הקב " ה נתן לנו תורה זו ' ...
אל הספר