המקום הראשון הוא בהקדמת הרמב " ם לפרק חלק , משנה סנהדרין י , ושם נכתב : כּל ישׂראל יש להם חלק לעוֹלם הבּא , שנאמר ( ישעיהו ס : ( 21 ועמּך כּלּם צדיקים לעוֹלם יירשוּ ארץ . ואלּוּ שאין להם חלק לעוֹלם הבּא : האוֹמר אין תחיּת המּתים , ואין תוֹרה מן השמים , ואפּיקוֹרוֹס . רבּי עקיבא אוֹמר , אף הקּוֹרא בספרים החיצוֹנים , והלּוֹחש על המּכּה ואוֹמר ( שמות טו : ( 26 כּל המּחלה אשר שׂמתי במצרים לא אשׂים עליך . אבּא שאוּל אוֹמר , אף ההוֹגה את השם בּאוֹתיּוֹתיו . בהקדמה זו הרמב " ם דן באריכות ובשיטתיות בתורת אחרית הימים , ובכללה גם בימות המשיח : ואמנם ימות המשיח – הרי הוא זמן שתשוב המלכות לישראל , וישובו לארץ ישראל . ואותו המלך העומד , תהיה בירת מלכותו ציון , ויגדל שמו ויתפשט עד אפסי ארץ , באופן יותר גדול ורב ממלכוּת שלמה , וישלימו עמו האומות וישמעו לו המדינות לגודל צדקו ונפלאות יראו על ידו , וכל מי שיקום עליו – יכריתהו ה ' ויתנהו בידו . אין כאן תיאור נסי , שכן הרמב " ם כותב מיד : ' ולא ישתנה במציאות דבר ממה שהוא עתה ' . אולי יש לדייק ולומר : האומות יראו את הנפלאות – כביכול שהמשיח מחולל . נחום 3 ר...
אל הספר