מכל האמור בפרק זה נוכל לומר לסיכום , שבעיני הרמב " ם כל אדם ואדם הוא עולם ומלואו , ומבחינת אנושיותו , כל אדם שווה לכל אדם אחר : כולם נבראו בצלם אלוהים . בעיני המהרש " א , לעומת זאת , רק היהודים נבראו בצלם אלוהים . לדעת יהודה אבן שמואל , שמחה בלס ושלמה טולידאנו , דעת המהרש " א קרובה לדעת הרמב " ם בנושא הנידון . בעיני הרמב " ם , צלם אלוהים באדם אינו קשור למוצאו הלאומי , אלא לשימוש שהוא עושה בכלים שהקדוש ברוך הוא הקנה לו . לכן איבוד אדם ( היודע את ה ' ) , כל אדם ( היודע את ה ' ) , שווה לאיבוד עולם ומלואו . ואילו בעיני המהרש " א , איבוד של יהודי שווה לאיבוד עולם ומלואו ; לא כן מותו של ' כותי ' . בעיני הרמב " ם , כל אדם ( יהודי או נכרי ) שתאוותיו ודמיונו שולטים בו , ' מזוהם ' על ידי הנחש , באופן אלגורי . בעיני המהרש " א , כל נכרי ( יהיו מעשיו והישגיו אשר יהיו ) מזוהם על ידי הנחש ממש ואינו נברא בצלם אלוהים ; וכל יהודי ( יהיו מעשיו והישגיו אשר יהיו ) הוא יצור נעלה , נברא בצלם אלוהים . לדעת הרמב " ם , אדם מאומות העולם המכיר את האל על פי הכרע הדעת נחשב לחכם , ויש לו חלק לעולם הבא . לפי הלכות מל...
אל הספר