אבדוק עתה את הדרך שבה הרמב " ם והמהרש " א קוראים פסקה מסוימת בגמרא . לפני שאדון במהרש " א אביא את מפרשי הרמב " ם כדי להבהיר את עמדתו . המשנה במסכת עבודה זרה אומרת : אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גויים מפני שחשודין על הרביעה ; ולא תתיחד אשה עמהן מפני שחשודין על העריות ; ולא יתיחד אדם עמהן מפני שחשודין על 17 בדפוסים : ' עכו " ם ' . שפיכת דמים . בת ישראל לא תילד את עובדת כוכבים מפני שמילדת בן לע "ז אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל . בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים אבל עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראלית ברשותה ( משנה , עבודה זרה ב , א ) . הגמרא על אתר מסבירה את הרישא של המשנה : אמר מר עוקבא בר חמא : מפני שהעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן , ופעמים שאינו מוצאה , ומוצא את הבהמה ורובעה . ואיבעית אימא [ = ואם תרצה , אמור ] : אפילו מוצאה [ = מוצא את אשתו ] נמי [ = בכל זאת ] רובעה , דאמר מר : חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן , דאמר רב יוחנן : בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא . אי הכי [ = אם כן ] , ישראל נמי ! [ עונה הגמרא : ] ישראל שעמדו על הר סיני – פסקה זוהמתן , [ אבל ] עובדי כוכ...
אל הספר