בספר זה נחשפו כמה ניסיונות של יהודים בעת החדשה להקים התיישבות חקלאית בקפריסין ולהיאחז בה . פרשיות אלה אינן מהוות מסכת אחת של מפעל התיישבותי כמו זה שהתקיים במקביל בארץ – ישראל . אמנם , המיקום הגאוגרפי של קפריסין ( בקרבת ארץ – ישראל ) והשלטון הבריטי בה היו גורמי – יסוד משותפים לכל ניסיונות ההתיישבות הללו , אך בשאר המרכיבים אין קשר ישיר בין הניסיונות השונים שנעשו בשטח למן 1883 ועד פרוץ מלחמת – העולם השנייה . באופן מעשי התרחשו באי ניסיונות של התיישבות ועיבוד חקלאי בזיקה לגורמים שונים זה מזה . ניסיון אחד הצליח והתקיים במשך שנות דור , השני הותיר חותם בנוף , אך כולם כאחד הסתיימו ביעד גאוגרפי אחר : ארץ – ישראל . את הניסיון הראשון מימנו וארגנו גורמים אנגליים נוצריים , והוא היה המשך של ניסיון – הנפל שלהם להושיב בלטקיה ( סוריה ) קבוצת יהודים מאנגליה , שהיגרו ממזרח אירופה . ההעברה לקפריסין וניסיון ההתיישבות בקרבת העיר פפוס , במרומי הר אורידס , נעשו סמוך לתחילת השלטון הבריטי המעשי על האי , בין היתר מתוך מחשבה שלשלטון חדש זה יש אינטרס ליישב מהגרים באי . ברם , ניסיון זה הסתיים בתוך כמה חודשים בפחי – ...
אל הספר