שליחותו של רוזנהק למרגו , וכן לשתי המושבות הזעירות שנמצאו אז בראשית דרכן , צ ' ולמקצ ' י וקוקליה , נועדה למעשה לאפשר להנהלת יק " א לקבל החלטה לגבי גורלה של ההתיישבות בקפריסין שנמצאה באחריותה . רוזנהק התלבט רבות באשר לאפשרויות השרידות של המתיישבים ושל המושבות . הוא חקר ונבר בכל תחום אפשרי של חיי המושבות , ובכל אחד מהם התייחס להיבטים הכלכליים , החברתיים , הקהילתיים והניהוליים . דומה ששנות הניסיון הרבות שצבר בארץ – ישראל בכלל ובגליל התחתון בפרט סיפקו לו אמת – מידה השוואתית ראויה , שכן הוא מצא כי תנאי ההתיישבות והמצב הכללי של מרגו צ ' יפליק ובנותיה היו דומים מאוד לאלה ששררו באותה עת במושבות יק " א בגליל התחתון . מכיוון שניסה לענות על שאלת השרידות באופן מבוסס ורציונלי , אסף רוזנהק נתונים רבים ככל האפשר , והעמיד אותם בתריסר נספחים לדוח המילולי . למעשה , הוא ביקש להציג לפני ההנהלה את נכסיה באי , ולאמוד את ההשקעות שהשקיעה בבניית המושבות וברכישת הקרקעות . הטבלות שערך אפשרו לו להציג להנהלה את רכושה , מצד אחד , את חובות האיכרים , מצד אחר , ואת המשמעות של נטישת המאמץ היישובי של יק " א בקפריסין . ה...
אל הספר