נכונותם של מושלי האי החדשים להניע את גלגלי הפיתוח התבטאה , בין היתר , בעידוד ניסיונות הגירה והתיישבות של גורמים חדשים , ביניהם מלטזים , דוחובורים , ארמנים , סודאנים ויהודים . פרשת ניסיונות ההתיישבות של המלטזים דומה במקצת לזו של היהודים , ועל – כן כדאי להאירה בטרם נפנה לקורות ההתיישבות היהודית עצמה . בני מלטה מיד עם תחילת השלטון הבריטי באי הועלו רעיונות בדבר עידוד הגירת חקלאים ממלטה לקפריסין , כחלק ממערכת של גורמי " דחיפה " ( push factors ) בשל המצב הכלכלי ההולך ומחריף במלטה . הגידול הדמוגרפי הגביר את הלחצים על הקרקעות הראויות לעיבוד , וממשלות מלטה תרו אחר דרכים להקל לחצים אלה על – ידי עידוד הגירה מהאי . כבר ביולי 1878 פנה מושל מלטה אל שר החוץ דאז רוברט גסקוין – ססיל , המרקיז השלישי מסולסברי ( , ( Robert Gascoyn - Cecil , 3 rd Marquess of Salisbury והעלה לפניו את האפשרות לנצל את ההזדמנות ולעודד מעבר איכרים מלטזים לקפריסין . הוא ציין כי בשנת 1863 הוחל במאמצים לעודד הגירה מהאי – תחילה לחופים העות 'מאניים של צפון אפריקה הקרובה ואחר כך לג ' מייקה ולאמריקה הדרומית – משום הלחצים הדמוגרפיים המ...
אל הספר