"אפילו סוס ואפילו עבד"? צרכים אישיים מול קריטריונים אחידים במתן צדקה

יעל וילפנד חברות שונות התלבטו כיצד לסייע לעניים ולשכבות החלשות . החכמים , בעקבות התורה , דנו בדרכים לתמוך בעניים וראו בהם קבוצה שזכאית לסיוע בשל מצבה המוחלש . הם הרחיבו במידה ניכרת את הציוויים המופיעים בתורה וכן תיארו מוסדות ודרכי תמיכה שאינם מוזכרים בה כלל . דיונים אלו בספרות חז " ל חושפים שאלות והתלבטויות רבות הנלוות לסיוע לעניים ולהפעלתם של מוסדות ומערכות תמיכה . אחת השאלות העיקריות קשורה לחלוקת המשאבים : כיצד נכון לחלק את כספי הקהילה או כספים פרטיים שנועדו לצדקה , ומהם הקריטריונים הראויים לחלוקת התמיכה בעניים ? המשנה , התוספתא ומקורות נוספים מציעים שתי גישות עיקריות לקביעת אמות המידה לתמיכה : המשנה ( פאה ח , ז - ט ) מנסה לקבוע את הזכאות לצדקה על פי קריטריונים אחידים ומדורגים בהתאם למצבו הכלכלי של העני ; ואילו התוספתא ( פאה ד , י ) מתייחסת לחוסר המסוים של כל אדם ואדם לעומת מה שהורגל אליו בעבר . לטענתה , על פי התורה חובה למלא חוסר זה גם כשהעלות גבוהה ביותר , בשאיפה לנסות ולהחזיר את העני למצבו הקודם ומתוך התייחסות למשמעות הרגשית – נפשית של ההתרוששות . מקורות נוספים ( בכלל זה בתוך המשנ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר