מעט מן הערפל הסמיך אליו ניגש משה : אשרטט בקווים כלליים בלבד את אופקיו ואת גבולותיו של המצאי הסיפורי שעמד – או שיכול לעמוד – לפני התלמוד הבבלי בספרו מחדש את סיפור ( י ) העלייה ; אשתדל להימנע , בכוונת מכוון , מציון זיקות קונקרטיות מדיי בין המימושים הנרטיביים המגוונים במצאי הסיפורי שיתואר – זיקות התלויות בנתונים היסטוריים וספרותיים שרב בהם לעתים הנסתר על הגלוי . בנקודה זו חשוב להזכיר מחדש את מגמתו העקרונית של החיבור . פנייה לדגמים סיפוריים חלופיים , שקצתם מזוהים עם קבוצות מובחנות יותר או פחות מבחינה אידאולוגית , עשויה להוליך להסבר פשוט ( ולפעמים גם פשטני ) של תמורות ספרותיות . התשובות השונות שניתנו במהלך ההיסטוריה לשאלת ההתגלות – קרי , בהקשר שלפנינו , שאלת המפגש בין אלוהים לאדם ( משה , והמזהים עצמם עמו ממרחק השנים ) – יכולות , לכאורה , לשמש אמצעי ראשון במעלה למיון מימושים ספרותיים שונים של הדגם הבסיסי ( שראשיתו בתורה שבכתב ) , לרבות אלו שבתלמוד הבבלי . ברם עיקר ענייננו כאן נעוץ בפואטיקה של הסיפורים ושל ההקשרים הטקסטואליים שבתוכם שוקעו ולא בתאולוגיה ובהיסטוריה שלהם . אין מדובר רק בטעם מחקר...
אל הספר