עלייתו של למדן לארץ ישראל נעשתה אמנם לאחר הכנה מרובה של רישיונות עלייה שהייתה כרוכה בנסיעות ללוצק , ללמברג ולמקומות אחרים , אך מקריאה של סיום יומן ה בחודשים יוני -יולי 1920 מתברר כי למדן איבד במהלך התארגנות זו את קשריו עם קבוצת החלוץ של ברסטצ׳קה , והסתפח אל קבוצה מזדמנת בלוצק , שהכיר מנסיעותיו הרבות לשם . זו לא הייתה לכתחילה קבוצת השיוך האמתית שלו , זו שאליה רצה באמת להצטרף וחבריה הקרובים לו היו כבני משפחה , כמו האחים לבית מרגלית שהיו מורים בעיירה ברסטצ׳קה . ברשימה המסכמת את המסע מלוצק לווינה הוא מתאר את הנסיעה כמלאת התרוממות רוח , במיוחד בחניית הביניים בצריפים של מחנה המעבר בקרקוב , אולם אין בזיכרונותיו אלה כל עדות ליחסים מיוחדים הנרקמים עם חברי קבוצה זו של ׳החלוץ׳ . יציאתו החפוזה והמוקדמת מברסטצ׳קה עקרה אותו מקבוצה שבה קנה לעצמו במהלך שנה ויותר מעמד של מנהיג . בכך נעשה למדן כבר בימי המסע לארץ ישראל לזר בחבורתו , לדמות חלוץ בודד עוד טרם דרכה כף רגלו על אדמת ארץ ישראל . הכרוניקה היבשה שבה הוא פותח את יומנו הארץ ישראלי הראשון ( יומן ו : סג׳רה - שרונה ) נוגעת ללב דווקא משום הישירות החשופ...
אל הספר