ראינו לעיל את פסיקת השולחן ערוך המצריך אישה העומדת על גבי הטובלת ומשגיחה שכל שערה נכנס למים . ואולם כבר בפירוש הבית יוסף על הטור כתב המחבר שהוראה זו איננה חיוב מוחלט . דבריו מוסבים על דברי הטור ( יורה דעה קצח , מ ) , המביא שתי פסקאות בזו אחר זו : ( א ) וכתב א " א הרא " ש ז " ל : ותעמיד אשה על גבה בשעה שהיא טובלת , שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים . ( ב ) והראב " ד כתב : אם כרכה שער ראשה בדבר שאינה חוצץ , בחוטי שער , וטבלה בינה בין עצמה — עלתה לה טבילה . מבאר הבית יוסף ( שם ) שהראב " ד לא בא לחלוק על הרא " ש , אלא כולם מודים שאם אישה כורכת את שערה בחוטים שאינם חוצצים , וכל השער אסוף באותה כריכה , אין צורך באישה העומדת על גבה . הבית יוסף מסיים ואומר שהטור עצמו הביא את דברי הראב " ד : " ללמדנו תיקון לטבול בלא אשה עומדת על גבה " . גם בשולחן ערוך הביא ר ' יוסף קארו את שתי האפשרויות . עצה זו של כריכת השער ברשת מעוררת שאלה מצד הטובלות : כיצד לעשות זאת בלי שהרשת עצמה תהיה משום חציצה ? פתרון לכך נמצא בדברי הרב שלמה קלוגר , המצוטט בסדרי טהרה לרבי אלחנן אשכנזי ( קצח , ס " ק עט ) : ומוהרש "...
אל הספר