בעיקר בשל יתרונות המקום : פוריות הקרקע , קיום מקורות מים , התאמה לגידולי פלחה , האקלים הבריא וכן האפשרות לרכוש בעתיד שטחים נוספים באזור תוך יצירת רצף טריטוריאלי . יתרון נוסף שנייגו הצביע עליו היה ח ' אן בנוי אבן שעמד על ראש הגבעה החולשת על האזור , ואשר התאים כבסיס זמני למרכז ההכשרה . על בסיס מבנה האבן תכנן נייגו את חוות ההכשרה . החווה כללה שלוש חצרות : חצר המשק החקלאי , חצר האדמיניסטרציה וחצר מגורי הפועלים . המבנים , שהיו בנויים כולם מאבן גיר , הוקפו על –ידי חומת אבן בצורת מחומש בגובה כשלושה מטרים , ובה שלושה שערים . לאחר האישור העקרוני שהתקבל מפריז , שלח נייגו את דוד חיים לנהל את המשא –ומתן לרכישת הקרקע . חיים ליווה את כל התהליך עד לסיום העברת הבעלות על הקרקע , וכן פיקח על בניית החווה ועל תיחום גבולותיו של השטח שנרכש . הרעיון בדבר הקמת חווה להכשרה חקלאית עלה אפוא מכמה מקורות , והושפע מהחשיבה הרעיונית של התקופה . החלטתה של מועצת יק " א להיות מעורבת בהתיישבות בארץ – ישראל ורכישת גוש הקרקעות בגליל התחתון המזרחי הובילו למימוש הרעיון של הקמת החווה – לדוגמה בסג ' רה . חוות סג ' רה , כפי שהו...
אל הספר