נחזור אל הררבר השקט יותר של הקריאה , זה שאינו מוטרד על ידי מציאות חיצונית לו , אל המגע שבין התודעות המסופרות ובין עצמן , ובינן לבין סביבתן . הדרך הפשוטה ביותר לבדוק יחסים אלה היא ניתרת קטעים בספר שמתרחשים בהם מפגשים בין תורערת . אפשר לדבר על מפגשים בחמש רמות שובות של דיון . שכל אחת תורמת להבהרת השאלה מזווית אחרת , וכולן יחד מהוות את התפיסה בדבר אונטולוגיה בין סובייקטיבית : ( א ) מפגש כחלל וכזמן אך לא בהכרה r ( ב ) מפגש בהכרה אך לא בחלל ובזמן ; ( ג < מפגש בזמן אך לא בחלל ולא בהכרה ? 1 G מפגש בזמן , בחלל וכהכרה : > ה < מפגש באמצעות ההכרה של הסופר . א . מפגש בחלל ובזמן אן לא בהכרה מפגש זה הוא מצב שבו תודעה מודעת להיתקלות פיזית באדם אתר , וככל זאת לא נוצר כל מפגש הכרתי ביביהן : אין הן משוחחות דו עם זו אן נפתחות זו כלפי זו . ברומן יש מפגשים רבים מסרג זה , למשל , לאחר שברינה הקומוניסט שוחח עם הזוג הפרולטרי מוריס וזזט , הוא הולך שקוע בשרעפיו . נעיץ באופן ששרעפים אלה נפסקים : תשב : " גם לא הייתי צריך לרצות לאהוב אותס [ את בני מעמד הפועלים ] , זה היה צריך להתרחש מאליו , כדרך שנושמים " , אינטלק...
אל הספר