קולוניה של רוחות: אופן הקיום כתודעה

בין דפיו של הרימן ארכה מתקיימות לפחות ארבעים וארבע תודעות שונות : הן מדברות , חשרת , מהרהרות , נעלמות , נקטעות , נמשכות , בקצרה חיות . הן מנהלות מגעים — לעתים מרפרפים לעתים מתנגשים — בינן לבין עצמן ובינן לבין המציאות , בלי שנוכל , לפחות לא מיד , להצביע על החוטים הקושרים אותן לקרקע הסמכותית של יד מכורנת . כל אחת מההודעות יוצרת את המציאות ובו בזמן נוצרת על ידה באופן שמרקם המציאויות השונות כולו מרכיב רק את אפס קצה של מציאות אחרת . כוללת יותר ונעדרת מן הטקסט , אשר בה שטים מיליונים רבים של תודעות שהקורא מנחש את קיומן מתוך אופי הקיום של הדמויות הנוכחות . הרומן היא אפוא מעין " מסגרת נעה ' / הכולאת מספר סופי ומקרי של תדרעות * במשך מספר סופי ומקרי של רגעים . מסגרת זו איננה מעידה אלא על קיומו הבלחי נדלה של העולם , ברצף בלתי כלה של זמן , שקטעים אקראיים אחרים שלו לא תרחמו בעזרתה , אך יכלו להיות מתרחמים . נשאלת עתה השאלה באיזה מובן תרדעות אלה קיימות הן בחלל הפנים סיפורי הן בחלל המסומן ומפורש על ידו , היינו כמרחב המציאות האנושית שמחוץ לרומן . כדי להסביר זאת נבחן את הקטע הבא . הוא נבחר באקראי , לפי ש...  אל הספר