כדי להראות את פוריותה של ההשוואה כין הפרדיגמה המחשבתית של המאה העשרים ובין התפיסה המרנארולוגית של לייבניץ , בחרנו לגזור מן המטפיזיקה המונאדית מודל המכיל את תמצית תמונת העולם שלה . כפי שהיא מנוקה מן היסודות האסכולאיים והכרונולוגיים של מסירתה , את המורל הזה נחיל על אחד מתחומי התרבות המודרניסטית , כדי שתוכל להיבדק הטענה כי האדם המודרניסטי רואה עצמו כמונאדה , וכי הבנתו את תודעתו כמרכז מארגן . ולפיכך מכונן , של היקום שסביבו יכולה להסתמל במטפיןיקה המובאדולרגית . כדרך זו היא תיבדק לא רק כאפשרות עמומה או כהצעה כללית אלא באופן שיטתי ומדייק . התחום שיכולות להיבחן בו הנחרת היסוד המובאדירת כמודל פרדיגמטי של תמונת עולם יכול להיות הרומן המודרניסטי של ראשית המאה העשרים , שכן הוא מייצג באופן עמוק ורחב את הפרדיגמה של התקופה . הרומן בכלל הוא בעל סגולות מיוחדות כביטוי תרבותי , ולכן הוא מתאים במיוחד לסוג זה של עירן . ראשית , הרומן מתאים למטרה דר משום שמעצם טיבר יש לו איכות מקררקרססית , כלומר איכרת קומפקטית אך שלמה . " למעשה , מנסה הרומן לתאר את כל רבגוניותו ^ lanWati ^ Ki ^^ iK / ^ Mn fPtun biP במילים אלה...
אל הספר