פרק שמיני אלימות ואלימות שכנגד

ההפרדה בין שתי האלימריות . המצטרפת לביקורת הכללית שלו על הדמוקרטיה . ממש לקראת סוף המסה כתב בנימין : " מבט המכוון רק למה שמצוי בהישג יד יכול להבחין לכל היותר בדיאלקטיקה של עלייה ושקיעה של צורות האלימות של כינון חוק ושימור וזרק " ( . ! Benjamin 1996 . p . 251 בנימין לא הסתפק בקביעת יחס דיאלקטי ביניהן . אלא אף ביקש לחשוף את החוק הכורך אותן יחדיו . כדי להתחקות על מהלך זה , אציע לקרוא את היחס בין שתי האלימויות בזיקה למושגי האבדן והניוון הזרועים בטקסטים השובים של בנימין וגם לאורך מסה זר . מלחמת העולם הראשונה . המצאת הצילום , עליית הפשיזם . הופעת האסטרונומיה המודרנית , צמיחת הדמוקרטיות והמשטרים הפרלמנטריים הן נקודות מפנה המייצרות אבדן , התרוששות , שקיעה או נירון . בנימין השתמש כמונחים אלה לסירוגין כמילים נרדפות . השימוש שלו כמונח אבדן לא בא לתאר היעלמות של דבר או של אדם , אלא הידלדלות של כשירות מסוימת שהיא תוצאה של תמורה כפולה , הן כסובייקט והן 3 כעולם . מרחוב הסובייקט במודרניות וההכלאה בינו ובין מכשירים שונים — כדוגמת טלפון או מצלמה — עיצבו שדה חדש של יחסי מבט , דיבור ופעולה , שדה זה מאופיי...  אל הספר