פרק רביעי להכתיב את ההיסטוריה

פירושים רבים הוצעו למסה של רלטר בנימין " על מושג ההיסטוריה " ( בנימין . ( 1996 טקסט אפוריסטי שנכתב כ , 1940 בפריז . בזמן הכיבוש הנאצי . רוב הפירושים האלה מתעלמים מן הזיקה ההדוקה הקיימת כץ המסה הכתובה בצורה של תזות ובין שתי מסרת שכתב בנימין באמצע שנות השלושים 1 " יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" ( בנימין 1996 } ו " היסטוריה קטנה של הצילום " ( בנימין . ( 2004 כל הפירושים מתעלמים מהתייחסויות קונקרטיות למציאות חומרית - טכבית ששלושת הטקסטים האלה רצופים בהן . בשלושת הטקסטים האלה התמודד בנימין עם הופעת " האוטומט " על בימת ההיסטוריה ועם השכר שיצר בתפיסת הזמן , הדימוי והקול . מודל ההיסטוריה של בנימין — כך אנסה להראות — הוא אודיו ויוואלי . זהו מודל של צילום מדובב . שבו תמונה וקול מתאחדים ובפרדים לסירוגין . מדובר ברישום ( חזותי ) של אירוע שהוא על פי רוב לא רצוכי או לא מודע ' וכדיבוכ מאוחר של רישום זה . כמובנים רכים מזכיר 2 נוהל זה את מושג הטראומה של פתיה שלא היה זר לבנימין . מושג ההיסטוריה של בנימין , המשלב בין הפן החזותי לפן המילולי . מבוסס על ההנחה — המשותפת גם לצילום וגם לפסיכראבליזה — שהדימו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן