ולטר בנימין ( 1940 - 1892 ) הוא אחד הפילוסופים היחידים שכתיכתם צומחת מתוך המבט . רוב כתביו , ובכללם אלה שאינם עוסקים במישרין בשאלות חזותיות . מכילים עקבות השתהות ארוכה של מבט על דימויים . חפצים , מבנים וסביבה . בנימין נדמה כמי שאינו מרפה ממושאי מבטו כמהלך הכתיבה , מזמין אותם לחדור לתוך הטקסט רלזעזעו . עם זאת כמעט כל הטקסטים של בנימין התפרסמו בכתבי עת ובספרים . במקור ובמהדורות מאוחרות . בלא שצורפו להם תצלומי הפריטים החזותיים שהניעו את כתיבתם . בם הטקסטים שפרסם בנימין כחייו , ובהם אלה שצמחו מתוך התבוננות בחומרים חזותיים או התייחסו אליהם במפורש , הופיעו בדרך כלל בפורמט טקסטואלי רגיל , בלא ליווי של תמוכות , זו ללא ספק אחת הסיבות העיקריות — אם לא העיקרית — לכך שרבים מייחסים לכתביו עמימות ; ברוב המקרים קוראיו אינם יודעים שלפניהם טקסט חלקי בלבד , ניתוק הטקסט הבנימיני מן הרכיב החזותי שלו ופרסומו בנפרד שקול למחיקת פסקאות שלמות מתוך טקסט כתוב . פרסום מסתו על הצילום בכמה כתי הוצאה לאור ללא התצלומים המהווים חלק אינטגרלי מן הטקסט הוא דוגמה מפורשת , שאינה מצריכה כיאור מיוחדן הרי מוכן מאליו שתצלומים ...
אל הספר