עיצוב הדמויות ואפיוניהן

הדמויות בגרסתו של להמן — הראשיות והמשניות — מפותחות , כאמור , הרבה יותר מגרסת מעשה בון , עיצוב הדמויות בגרסתו של להמן נובע לא רק ממניעים אמנותיים אסתטיים . אלא גם הטלוס — האידאה התכליתית והמכוננת של הסיפור — מכתיב את עיצובן והתפתחותן . בחטיבות 1 ו תו איבנו יודעים הרבה על אלחבן , עד שנעשה לאפיפיור . אף כי הוא גיבור הסיפור . בגרסאות חטיבה 111 שבבסיסה עומדת גרסת מעשה כרך , מוזכר כי " גילה חריפות רבה כזו של אביו וגם היה יפה תואר , ומכוח חכמתו היה לאפיפיור . בגרסאות חטיבה 1 אפילו פרטים מועטים אלה אינם נזכרים . דמות הגיבור בשתי החטיבות הללו איבה מתפתחת . בגרסאות חטיבה 1 הגיבור יורע שאין כבצרות אמת ולכן הוא מברר את מוצאו , מזמן את אביו אליו ומבקש דרכי כפרה , וגם בגרסאות חטיבה IU הוא מבקש לחזור ליהדותו תכף לפגישתו עם אביו . הוא יודע שהוא יהודי ומתעכב מלפגוש את אכיו רק מסיכות חיצוביות — הכבוד והפאר שבחייו כנוצרי . אכל מכחיכה פנימית אין בו לבטים והוא מבקש לחזור ליהדות . רוחב היריעה בגרסתו של להמן מאפשר לו להציג אח אלחנן כדמות מורכבת ורבת 35 להמן פיתח כאן מקור נוסף על רבי שמעון הגדול ושלושת האבות...  אל הספר