א. תחום העיסוק הראוי ליצירה ספרותית — קורצווייל לעומת לסינג

'' אקדמות מלין ' / ההקדמה של קורצורייל לספרו במאבק על ערכי היהדות כתובה בנוסח מכתמי חריג . החל מהשורה הראשונה ניכר כי מדובר כםילוגיזם פילוסופי ארוך וסבוך ולא בהקדמה אופיינית לספר מסות . ככלל יש להדגיש כי כל ההקדמות של קורצווייל לספריו תובעות התבוננות מדוקדקת ותמיד נועד להן תפקיד שהוא הרבה מעבר לשימוש כפתיח בלבד . הקדמה זו של קורצווייל לכםאבק על ערכי היהדות היא , כפי שניווכח , מפתח להבנת כלל תפיסתו האסתטית . זהר מכתם אסתטי המקפל בתוכו את הגותם של כמה הוגים אסתטיקונים חשובים שקורצורייל הכיר והוקיר . בספר לאוקואון - או על גבולי הציור והשירה , טוען לסינג כי יש לדחות או לצמצם מאוד את התיאורים הציוריים בשירה . יופי והבעה פירטית , מטעים לסינג , אינם ניתנים ליישוב . והאחד יכרל להימצא כתחומי אותה יצירה רק על חשבון האחר . הגרעין המרכזי של טענתו מופיע בפרק השישה עשר של ספרו וזו מסקנתי : בדומה לכך [ לציור — מ " ג ] יכולה השירה , כחיקוייה העוקבים [ בזמן — Birr להזקק רק לתכונה יחידה של הגרפים , ועליכן חייכת היא לבחור כאותה תכונה העשויה לעורר בנפשנו את התמונה החיה ביותר של הגוף , ומאותה נקודת ראות , ...  אל הספר