ואין שירי מרעיל למכלת הפירט רלשבח " היריד" על כן גם לא אמצא כל תן ושכר , מה פלאי על כן שירי אינם סחררת פיוט כחק כחנרת יררשליס החדשה . בשיר הזה עולמו הפנימי של השיר כרלו ביגוד " לעולם " כסו שהרא . המשורר לא זו בלבד שהרא הור , הרא " ממזר " הילד האסרר של החברה , של הממסר , פסול לאינטגראציה בחברה לחרק החכרת של ירושלים החדשה , היינו של " התנועה " ירושלים . זר נגררה לתוך " התנועה " היא לא אלא יעד לתיירות ומשוס כך המשורר , מקומו בגבול . בשולי החכרה , כ " כלכ בית " כ ' יתך כזאב הערבה . אץ לו לשיר דרך אחרת להעלות את הסובייקטיבי בירתר לממד האובייקטיבי , להעניק לסרטי את תוקף הכרלל . אלא על ידי חישרף השבר , הקרע שבעולם , שפלש לתוך העבר רריהט באוצרותיו את ההווה והביא את בשררת המשיחיות ל " תנועה " או הפך אותה לאובייקט המאביפולאציה של " סוחרי המפלגרת " . הפרשנות המתמרדדת עם שירי גרינברג , למשל , מחובתה לברר לעצמה את הממד ההיסטורי המייחד לשירה זו , המנוגד לזה של ההיסטוריזם הציוני , פירוש הדבר : השירה הלאומית הגדולה בירתר בשפה העברית מפוצצת את הנחות ההיסטרריזם , שהוא אימאכנטי לציונות החילונית , הפרשן מ...
אל הספר