הקדמה מחלות הסרטן לסוגיהן השונים , עלולות לגרום גם לנכות . הנכות יכולה להיות קבועה או מתדרדרת . נכות בעקבות מחלות הסרטן עלולה לקרות בכל גיל . התהליך השיקומי חייב להיות מושתת על שיתוף פעולה בין אונקולוגים , המטולוגים , אורטופדים , נוירולוגים ובין רופאי השיקום . ניתוחי מקרה המקרה הבא , הלקוח מתוך הספר “ מסע חיים ” , ממחיש את חשיבות השיקום של חולי סרטן . מדובר בבחור בן 18 שעבר שחזור גפה לאחר כריתת סרטן באזור הברך ולא נזקק לטיפולים כימותרפיים נוספים . חשבתי שהוצאתו מאווירת החירום והלחץ של המחלקה האונקולוגית הכרחית לשיקומו . פניתי אל מנהל מחלקה באחד ממוסדות השיקום בארץ בבקשה לאשפז את הבחור . המנהל היה נדהם : “ אתה רוצה להפנות לשיקום חולה אונקולוגי ! אתה רוצה שאשקיע עבודה , צוות , מומחיות וכספי ציבור במישהו שנוטה למות ! ממתי משקמים חולי סרטן ? בכלל שיקום וסרטן לא הולכים יחד ! אתה רוצה להרוס את מורל החולים במחלקתי ! אתה רוצה לשבור את הצוות המטפל … מה פתאום ? ” הבהרתי למנהל המחלקה השיקומית שהנער אינו נוטה למות , שסיכוייו להחלים מהסרטן , הספציפי הזה , הם מעל % 90 והרציתי את משנתי במשך שעה שלמה ...
אל הספר