הקדמה שבץ מוחי הוא גורם מוות מוביל , משני בחשיבותו רק למחלות לב וסרטן . אומדני היארעות ושכיחות מצביעים על הבדלים בין ארצות שונות . היארעות של 2 , 000 מקרים בשנה באוכלוסיה של מיליון איש היא אומדן מקובל בעולם המערבי , העומד בהתאמה עם הופעה של כ - 15 , 000 מקרי שבץ מדי שנה בישראל . התמותה בשבועות הראשונים עלולה להגיע ל - % , 30 והיא גבוהה יותר במקרים של דימום מוחי לעומת מקרים של אוטם איסכמי . השיפור באמצעים לאיזון גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות וצרברו - וסקולריות , במיוחד יתר - לחץ - דם , סוכרת ודיסליפידמיה גרם לירידה בתמותה משבץ בעשורים האחרונים . עם זאת , שבץ מוחי נותר גורם עיקרי לנכות מתמשכת במבוגר . שבץ מוחי ונכות כאמור , כ - % 30 מחולי השבץ נפטרים בשבועות הראשונים אחרי האירוע . עוד כ - % 30 מחלימים ללא ליקויי תפקוד מובחנים בחיי היומיום ( אם כי לא מן הנמנע שמבחנים נוירופסיכולוגיים יאתרו בחולים אלה סטיות מרמת הביצוע הנורמלית ) . כ - % 40 מהחולים נותרים עם מוגבלות תפקודית המחייבת התערבות שיקומית . מבין החולים האלה כ - % 90 אינם מסוגלים להתהלך בתקופה הראשונה , כ - % 75 סובלים משיתוק ...
אל הספר