הקדמה המוח וחוט השדרה מרכיבים את מערכת העצבים המרכזית . התנהלות האדם והתנהגותו “ מכוננים ” , מנווטים ומפוקחים על ידי מערכת העצבים המרכזית , ולמעשה עצם קיום החיים הוא פועל יוצא של “ חיות ” המוח . פעילות המערכות הפנימיות של הגוף ( מערכת העיכול , מערכת השתן , לחץ - הדם ועוד ) מווסתות ברציפות באמצעות מנגנונים רצוניים , בלתי רצוניים , ואוטונומיים , הנשלטים על ידי מערכת העצבים המרכזית . פעילות מערכת העצבים המרכזית כוללת איסוף , קליטת ועיבוד מידע מהסביבה הפנימית והחיצונית . המידע נאגר ומסווג , כך שמידע חדש יכול להיות מוצלב בהתייחסות לנתונים , שנקלטו , אוכסנו ועובדו בעבר . מערכת העצבים המרכזית פועלת הן בתגובה לגירויים והן כמערכת יוזמת באמצעות מנגנונים של היזון חוזר ומקדים . כבר בפפירוס מצרי משנת 1 , 700 לפני הספירה תועדו מקרים שבהם פגיעה בראש שינתה את ההתנהגות . בתצפיות של הרומאים בגלדיאטורים דווח על קשר בין שינויים בהתנהגות ובין פגיעה בחוט השדרה ובין איבוד תחושה או שיתוק . מכול האמור לעיל מתקבל , שלפגיעה במוח עלולות להיות השלכות לגבי ליקויים בתפקוד הקוגניטיבי , התקשורתי , המוטורי , הרגשי וההת...
אל הספר