לדעת בלינט , ניתן לראות בהרגשת השליחות , כלומר , בנאמנות של הרופא לעקרונות וערכים , צורה של חינוך והכשרה של החולים . למשל : מקובל בעולם המערבי , שאדם שמבקר אצל רופא , מצפה לבדיקה גופנית ואין בכך מבוכה רבה ; אין בעיה בכך שמבקשים ממנו להתפשט ולגלות חלקים אינטימיים של גופו . זו תוצאה של חינוך המטופלים , שאינם מצפים , באותה המידה , לדיון פתוח וישר על בעיותיהם הנפשיות . היו רופאים שדיווחו בסמינר שהתפשטה השמועה על כך שהם מתעניינים בהיבט הפסיכולוגי של החולים , וזה קרה כשנה אחרי שהתחילו לעשות " ראיונות ארוכים " עם המטופלים שלהם . השמועה על רופא כזה פשטה בקרב האוכלוסיה ובעקבותיה הגיעו אליהם מטופלים של רופאים אחרים לצורך בדיקה פסיכולוגית . שטח אחר של החינוך , הינו , ללמד את החולה לאמץ את " הגישה הנכונה " ( כפי שהרופא רואה אותה ) למחלתו . הכוונה במונח " גישה נכונה " היא לכך , שהחולה ייצור תנאים טובים לטיפול בו ולהצלחתו . יש לחנך חולים לקבל אחריות ( חלקית ) בוגרת על היבטים שונים של מחלתם . יחד עם זאת , צריך לקבל ולהבין את הנטייה של אנשים רבים להתנהגות ילדותית ותלותית , במיוחד כאשר הם מרגישים חולים...
אל הספר