מעוזריו של אל מדני , בחור צעיר בחליפה שלמד באוניברסיטת תל אביב וסיים תואר שני . עכשיו הוא שוקל לעשות דוקטורט בתל אביב . אנחנו מדברים על פלסטינים שרואים ברמאללה עיר מנוכרת וקרה . הצעיר אומר שההורים שלו לא מתקרבים לרמאללה , אפילו לבקר אותו הם לא מגיעים . אחד האנשים סביב השולחן היה פעם עיתונאי בישראל והתגורר בצפון . אחרי האנתפאדה השנייה הוא עבר לרמאללה , כי לא היה יכול לשאת יותר את תעמולת התקשורת הישראלית : הוא היה מדווח על הרוגים פלסטינים באנתפאדה , לפעמים על עשרות , ושום דבר לא היה מתפרסם . אז הבין סופית שזה לא מעניין אף אחד . אחד העוזרים של אל מדני שיושב לידי הוא בחור צעיר וביישן . בהתחלה לא שמתי לב אליו . פתאום , ודי במקרה , אני מצותת לסיפור שהוא מספר למישהו אחר : לא מזמן הוא השתחרר מהכלא הישראלי אחרי שמונה שנים . בתקופת האנתפאדה השנייה הרבה חברים שלו נהרגו . קרוב לכאן ליד מפקדת איו " ש נהרגו עשרות פלסטינים . יום אחד הוא לא היה מסוגל לשאת את זה יותר , נטל רובה ויצא לירות ביהודים . הוא ירה בערבי ישראלי , לא הרג אותו למרבה המזל , ובילה כמה שנים בכלא . אחרי שהשתחרר החליט שהוא גמר עם האלי...
אל הספר