על פי פקודת החברות קיימים מספר מצבים שבהתקיימם ניתן יהיה לבצע פירוק מרצון של חברה : א . תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה , או התרחש הדבר שבאירועו צריכה החברה , לפי הוראה בתקנון , להתחסל , והחברה , באסיפה כללית , החליטה להתפרק מרצון . 239 ב . החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון . 240 ג . החברה החליטה בהחלטה שלא מן המניין , שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתפורק . הליך פירוק מרצון נפתח בהחלטה רצונית מיוחדת של החברה , והוא ישים הן למצב שהחברה כשרת פרעון והן למצב שהיא חידלת פרעון ) סעיף 319 לפקודת החברות ( . אם החברה היא כשרת פרעון , המפרק מתמנה על ידי בעלי המניות בחברה , ואלה קובעים את שכרו ומפקחים על תיפקודו ) סעיף 2 ( 330 ( לפקודת החברות ( . אם החברה היא חידלת פרעון , אינה יכולה לפרוע את התחייבויותיה , וקיבלה החלטה על פירוק מרצון , . 239 חוק החברות אינו מגדיר מהי החלטה מיוחדת , ולכן היא תקבל את פרשנות פקודת החברות , שקובעת בסעיף 115 א ) , ) 3 כי החלטה מיוחדת היא החלטה שנתקבלה ברוב הדרוש לקבלת החלטה שלא מן המניין , באסיפה כללית שניתנה עליה הודעה כדין 21 ימים לפחות מ...
אל הספר