מנגנון ההגנה ההולמת מעורר קושי : כיצד ניתן לשמור על עדיפותו של הנושה המובטח הקיים כך שיוכל לתבוע את מימוש הבטוחה אם לא קיבל הגנה מתאימה , אך בו בזמן לקבוע את נחיתותו מול נותן אשראי חדש , שהשקיע בחברה בתקופת ההקפאה , ולכן הוא נושה מתקופת ההקפאה , ויש עניין לעודדו על ידי הבטחת זכויותיו ? למעשה , קושי זה מעמיד במבחן את עקרון השוויון , שבמסגרת הקפאת הליכים ניתן להציע לו מובנים רבים : האם שוויון אופקי בין נושים בעלי דרגה שווה , או האם שוויון אנכי בין כל נושי החברה . בתי המשפט יצרו מבנים משפטיים סבוכים לפתרון של בעיות נקודתיות המתעוררות במהלך תקופת הקפאת ההליכים וההבראה , כפי שיפורטו להלן . התחבטותם של בתי המשפט בעניין רמת ההגנה ההולמת שיש לספק לנושים המובטחים אל מול נושי תקופה ההקפאה מגלה , כי עיקר ההתחבטות נעוץ בהיקף ההגנה הראויה . 200 בעניין רוסטום שלבאנה נקבע , כי המדיניות השיפוטית הראויה נסמכת על שני עקרונות משפטיים . העיקרון האחד מסדיר את כוחו של הנאמן ) או המנהל המיוחד ( , באישור בית המשפט , לסטות מההסדרים הקלאסיים של זכויות בעלי שעבוד באירוע של חידלות פרעון , ולשנות , גם ללא הסכמתם ,...
אל הספר