הבראת חברה שנקלעה לקשיים באמצעות הקפאת הליכים והסדר נושים נותנת בידה אמצעי להגיע להסדר חובותיה במגמה להביא להתאוששותה . שיכלולו הקונספטואלי של תהליך ההבראה הוא תוצאה של התפתחויות חברתיות וכלכליות בעידן המודרני , 125 שהביאו לתמורות מהותיות בהתייחסות מדינות המערב לפירמה כושלת . במשקים מודרניים הכירו במצבים שבהתקיימם ראוי למצות דרכים להבראתה של חברה במקום לחסלה , אם אכן ניתן לזהות סיכוי להעלותה על פסים יצרניים וכלכליים , ולמנוע בכך נזקים כבדים למעורבים הישירים בפעילותה — הנושים , העובדים , בעלי המניות , 126 ולעיתים אף הציבור בכללותו . השינוי בתפיסה בתחום זה הביא לחקיקת חוקים מפורטים בנושא שיקום והבראת חברות בחלק ממדינות המערב . בישראל טרם נחקק חוק מפורט בתחום זה , אולם קיימת בסעיף 350 לחוק החברות החדש מתשנ " ט – 1999 מסגרת סטטוטורית כללית , שניתן למלאה בתוכן . באמצע שנות ה – 80 של המאה ה – 20 מונתה ועדה ציבורית בראשות השופט העליון שלמה לוין , לשם 127 בדיקת נחיצותה של רפורמה בדיני פשיטת רגל ופירוק חברות , והיא פרסמה דוח 128 בעניין שיקום חברות . בדוח זה הובעה העמדה , כי יש להסדיר את כל נושא...
אל הספר