פי דיני החוזים וההסתמכות . אם מתברר בדיעבד כי החוזה אינו כדאי לחותם , והוא חפץ לסגת ממנו , מתומחרת הפרה זו הן בחוזה עצמו והן בדיני הפרת חוזה . אולם , לכללים אלו נקבעו יוצאים מן הכלל בדיני חידלות הפרעון , שבמסגרתם מוגדר הנכס כ " מכביד " , מאחר שיש בו כדי ליצור עיוות בעקרון שוויון חלוקת הנכסים , כך שבעקבות הבעלות בזכות וההתחייבויות שנובעות ממנה , חלקו של נושה אחד יגדל יחסית וללא הצדקה 76 בהשוואה לזה של האחרים . כעיקרון , הסמכות לוותר על נכס מכביד נעשית במצב של חברה בפירוק , והיא נסמכת על סעיפים 361 - 360 לפקודת החברות . לעיתים נעשה שימוש בדיני נכס מכביד גם כאשר החברה נמצאת בכינוס נכסים וטרם נכנסה להליכי פירוק . מכוח סמכותו של כונס הנכסים כפקיד בית משפט שמופקד על שמירה על טובת כלל הנושים , הוא מוסמך עקרונית לוותר על חוזה שהחברה בכינוס התקשרה בו עוד קודם הכינוס , ושצפוי כי לא תרוויח ממנו . כאמור , חוזה כזה מוגדר כ " נכס מכביד " , ובבית המשפט נקבע כי כונס הנכסים רשאי להתעלם ממנו בתנאים 77 דומים לאלו שבהם מפרק חברה יכול לוותר על נכס מכביד . מקורה של סמכות זו הוא הרצון לאפשר לכונס להתנהל במרח...
אל הספר