6.27 כונס הנכסים כפקיד בית משפט

כונס נכסים מקבל על עצמו את התפקיד של מימוש נכס או נכסי החברה לשם סילוק החוב המובטח והחזרת הנותר לחברה החייבת . במסגרת זו הוא עשוי להידרש לפיקוח על הנכסים המשועבדים , שמירה עליהם , גביית ההכנסות הנובעות מהם , ושימוש בכספים בהתאם להוראות כתב המינוי שלו , או לחלופין למכור נכסים בהיקף שיספיק לתשלום החובות . זהו תפקיד בעל רגישות גבוהה ביותר , מאחר שיש בו כדי לשנות את המאזן הקנייני של החברה לטובת הנושים על חשבון בעלי המניות . כינוס נכסים ומכירתם יוצרים עדיפות לפרעון החובות לנושים , ומותירים את בעלי המניות מאחור עם ציפיות לא ממומשות לרווחים . גם בקבוצת הנושים עצמה עלולים להיווצר ניגודי עניינים באשר לערכם של הנכסים ולכדאיות מכירתם בדחיפות . אם היקף הנכסים נופל מהיקף החובות , עלולים הנושים הלא – מובטחים — אם יתעורר חשש כי מכירת הנכסים במחיר לא – ריאלי תפגע בזכויותיהם — לנקוט צעדים קיצוניים של בקשת פירוק . לכן , למרות שהמקור החוזי למינויו של כונס הנכסים משקף הסכמה בין בעל השעבוד לבין החברה , בתי המשפט הדגישו את המעמד החיצוני של הכונס כפקיד בית המשפט , שאינו מחויב כלפי אף אחד מן הצדדים בחבות שעלו...  אל הספר