תוכן מעמדו והיקף סמכויותיו של מינוי כונס הנכסים , בכל אחת מהאפשרויות , הם סוגיות סבוכות . זאת , מאחר שבשונה מהליך הפירוק , כינוס הנכסים אינו מהווה בהכרח . 32 פש " ר , 1621 / 01 בש " א ) תל – אביב – יפו ( , 3551 / 02 תק – מח . 8971 , 8962 ) 2 ( 2002 שלב בדרך לחיסולה של החברה , אלא הליך היכול גם להחזיר את החברה לפעילות 33 תקינה . לכן , משטר דיני כינוס נכסים יהיה שונה ממשטר הפירוק , ומעמדו של הכונס 34 המפעיל שונה ממעמדו של מפרק . לעיתים עלול הכונס שלא להצליח במשימת הבראת החברה , ומינויו יוביל את החברה לעבר פירוק . בשלב זה מתעוררות בעיות מעבר ב "קו התפר " שבין כינוס לפירוק , והתשובות הקיימות בתחום זה הן פרי פסיקה שאינה עקבית דיה . כדי להתמודד עם היעדר הוראות חוק מפורשות בכל הבעיות המתעוררות באכיפת כהונתו של כונס נכסים כמנהל שניהולו נכפה על חברה , יש להבהיר את מקור סמכותו . מינוי כונס הנכסים שנעשה בעקבות אי – פרעון הלוואה הוא תוצאה של הסכמה , שמוצאת את ביטויה בחוזה השעבוד . זהו מסמך המגלם הסכם בין החברה לבין הנושה , ובו מוגדרים תנאי ההלוואה , הבטחתה ופרעונה . בחוזה זה מוגדר תפקיד כונס הנכסי...
אל הספר