להנהלה , כתוצאה מעמדתה האסטרטגית , סיכוי גדול יותר מהמשקיעים לנבא מראש חידלות פרעון . משקיעים יכולים , באמצעות פיזור השקעות , להקטין חלק מסיכוניהם באשר לכישלונה של חברה מסוימת . יחד עם זאת , עליהם להסתמך על נתונים פיננסיים שמספקות החברות , אשר לא יהיו מפורטים כמו אלו שנמצאים ברשות המנהלים . נושים יסתמכו על הבטוחה שבידיהם או על ערבויות נושאות ריבית גבוהה ופיקוח הדוק . נושים מסחריים בדרך כלל יסתמכו על ידע קרוב של אופן ניהול החברה , ויתאימו את תנאי האשראי בהתאם . בהקשר זה מוכרים כמה גורמים עיקריים אשר עשויים להוביל לניבוי כשלון עסקי : ראשית , אי – הלימות ההון — להקמת עסק בהון קטן ומינופו באמצעות הלוואות בנקאיות נושאות ריבית יש עלות כלכלית . הריבית תשולם בין אם יצמח רווח ובין אם לאו , בניגוד לדיבידנדים . הפיקוח הבנקאי , שנועד לשמר את ההון ולהבטיח את החזר ההלוואה , עלול לפגוע בחירות העסקית של החברה . בדומה לכך , רכישת סחורות על בסיס של שכר – מכר היא פיתוי גדול , אולם העלות האמיתית של סחורה זו רק לעיתים נדירות מובאת בחשבון . שנית , פיקוח בלתי – ראוי על ההון השוטף . שלישית , החלטות עסקיות לא ...
אל הספר