סירובם של האורגנים המוסמכים לנקוט הליך כלשהו בשם החברה כדי להגן על זכותה יכול להתייחס למעשה אקטיבי דוגמת הגשת תביעה , אך גם למחדל , דוגמת הימנעות מהתגוננות מפני תביעה שהוגשה . גם במקרה זה יהיה זכאי בעל המניות לנקוט יוזמה , ולהתגונן בשם החברה על מנת למנוע נזק עקב קבלת החלטה נגדה . הזכות להגיש הגנה נגזרת בשם החברה מוכרת בסעיף 203 לחוק , הקובע כי אם הוגשה תובענה נגד חברה , רשאי בית המשפט לבקשת בעל מניה או דירקטור , להתיר לו להתגונן בשם החברה , ובלבד שהשתכנע כי ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה , וכי המתגונן אינו פועל בחוסר תום לב . הענקת הזכות להתגונן בשם החברה נועדה להתמודד עם כמה תקלות . ראשית , כאשר מנהלי החברה , שאמורים להתגונן בשמה מפני תביעה שהוגשה נגדה , מקבלים החלטה שלא להתגונן , וההחלטה אינה נכונה או שאינה בתום לב ולטובת החברה , אלא אמורה לקדם את מטרותיהם האישיות . אמנם , ניתן לפטר את המנהלים שאינם ממלאים חובותיהם ; אולם , פעולה כזו תוכל להתבצע רק אם בידי בעל המניות הרוב הדרוש . במצב של שליטת בעל המניות באסיפה הכללית ובדירקטוריון , ההנחה היא , כי הדירקטורים לא יימנעו מלהתגונן אם...
אל הספר