זכות הגשת התובענה הייצוגית מוענקת באופן כללי , על פי החוק , לשלושה סוגי תובעים : א . לאדם שיש לו תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה ; ב . לרשות ציבורית בתביעה או בעניין שבתחום אחת המטרות הציבוריות אשר בהן עוסקת הרשות הציבורית ; ג . לארגון בתביעה או בעניין כאמור שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון . בתחום דיני החברות וניירות ערך , התובע הרלבנטי להגשת התביעה הוא הראשון . רשות ציבורית אינה כוללת , בדרך כלל , בין מטרותיה הציבוריות זיקה או אחזקה בניירות ערך או יחידות השתתפות , אף אם עשויה להיות לה זיקה כלכלית כזו . ארגון כהגדרתו בחוק התובענות הייצוגיות גם הוא אינו יכול להחשב כתובע פוטנציאלי : חוק התובענות הייצוגיות מגדיר ארגון כתאגיד , שפועל לקידום מטרה ציבורית . אמנם , קיימת אפשרות של הקמת ארגון מחזיקי ניירות ערך , אך אחזקה בניירות ערך אינה מטרה ציבורית במובן המקובל של המושג .
אל הספר