5.82 התובענה הייצוגית כמוסד

כאמור , תחום התובענות הייצוגיות בארץ הולך ומתפתח , גם אם לאט . הפסיקה בארץ החלה לייחס לתובענה הייצוגית סגולות של שליחות חברתית וכלכלית , כמי שנותנת 171 מענה ל " עוולות " האופייניות במיוחד לחברה המודרנית , וכמי ששינתה את פני ההליכים בבית המשפט ואת הנגישות לבתי המשפט . ההיקף הנרחב של תחומי המשפט אשר מאפשרים הליכי תובענה ייצוגית והגישה המשפטית הייחודית שחלה בעקבותיה יצרו מעין תרבות חדשה של תביעות . תחום דיני ניירות ערך היה אחד התחומים הראשונים שחנך את מוסד התובענה הייצוגית בלבושו המודרני . ראשיתה בהוראת תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי , 172 תשמ " ד – , 1984 שהושפעה מהדין האנגלי . המשכה בחיקוקים שונים , אשר קבעו הסדרים מיוחדים לתובענות ייצוגיות או קבוצתיות במסגרתם . לדוגמה : סעיפים -14 10 173 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים ) תביעות אזרחיות ( , תשנ " ב – ; 1992 פרק ו 1 לחוק 174 הגנת הצרכן , תשמ " א – 1981 אשר בוטל במסגרת חוק תובענות ייצוגיות , תשס " ;-ו 2006 פרק ט 1 לחוק ניירות ערך , תשכ " ח – , 1968 אשר חוקק ב – 1988 ) אך בוטל כיום ונכלל במסגרת התובענה הייצוגית על פי חוק החברות (; חוק תובענות ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה