פירוק חברה הוא אירוע בלתי – הפיך , שמטרתו ותוצאתו הן חיסולה . במצב שהחברה כשרת פרעון , עלולה תביעה לפירוקה לפגוע בבעלי מניות החפצים בהמשך קיומה . למרות זאת , המחוקק מעניק לבעלי מניות זכות ליזום תביעת פירוק מטעמי צדק ויושר , על פי סעיף 5 ( 257 ( לפקודת החברות . היוזמה הזו יכולה להתרחש גם במצבים שבהם סעד עקב קיפוח אינו יכול לסייע בפתרון בעיות התקשורת בין בעלי המניות . ניתן להצביע על שלושה מצבים מובהקים הכלולים במסגרת עילת הפירוק מטעמי צדק ויושר , שבהתקיימם ייעתר בית המשפט לבקשת פירוק במצב זה . האחד הוא פירוק במצב של מבוי סתום . זהו מצב של שוויון כוחות בין שתי קבוצות אשר יש ביניהן חילוקי דעות אשר אינם ניתנים לגישור . אם לכל אחת מן הקבוצות יש זכות הצבעה שווה בדירקטוריון ובאסיפה הכללית , לא ניתן לקבל החלטות , והחברה עומדת בפני קיפאון . המצב השני הוא פירוק במצב של קיפוח . אם אין בסעד עקב הקיפוח כדי לפתור את הקלקולים שמתרחשים בחברה , ואין אפשרות להמשיך ולקיימה , יורה בית המשפט על פירוק ; במיוחד אם מתברר , כי הקיפוח הוא כה חמור ומקיף עד שלא יהיה מנוס משימוש 98 דווקא בסעד של פירוק . . 97 א ' פל...
אל הספר