גישת המשפט האמריקאי כלפי בעלי המניות נשענת על הזכות הקניינית במניה כבסיס להגדרת מקור זכותו של בעליה . אולם , תפיסה זו הובילה כבר בשלבים מוקדמים מאוד לכיוון הכרה בחובת אמונים פוזיטיבית המוטלת על כל בעלי המניות , ובמיוחד על בעלי מניות שליטה . המתח שנוצר בין זכותו של בעל המניות הבודד לבין עוצמתו של בעל המניות השולט הוסדר באמצעות הכפפת השולט לחובות אמונים . תוכנה של חובה זו במשפט האמריקאי הוא משולש : ראשית , חובות הגילוי הן רחבות , ברמה של גילוי מלא ) , ) complete candor שמשמעותה היא גילוי כל המידע הרלבנטי לביצוע העסקה או הפעולה העומדות על הפרק . עובדה נחשבת רלבנטית אם קיימת Companies Act 1989 , ch . 40 , sch . 19 ( Eng . ) . 90 אפשרות ממשית , כי גילוי העובדה שהושמטה ייחשב על ידי המשקיע הסביר כפעולה 91 ששינתה משמעותית את אופי המידע הקיים . שנית , בעסקה שנעשית בין החברה לבין בעל שליטה , מוטלת על בעל השליטה חובה של הוגנות מלאה ) , ) entire fairness ומשמעותה היא העברת נטל השכנוע לבעל השליטה להוכיח כי העסקה נעשתה בתנאי שוק הוגנים לטובת החברה . פסיקה אמריקאית קבעה , 92 כי מבחן ההוגנות המלאה כול...
אל הספר