קיימים שלושה גופים שהסכמתם נדרשת לשם קבלת האישור : ועדת הביקורת , הדירקטוריון , והאסיפה הכללית . כאמור , בכל אחד מסוגי העסקאות הנגועות נדרש אישור של אחד או יותר מגופים אלה , ולמעשה רק בעסקה בין בעל שליטה לחברה נדרש אישור של כל שלושת הגופים . מנגנוני האישור פועלים על פי עיקרון מודולרי : כל אימת שבערכאת האישור המוקדמת לא ניתן היה להשיג רוב בלתי – מעוניין לאישור , וככל שדרגת החיכוך בין בעלי העניין לחברה גבוהה יותר , נדרשת ערכאה נוספת לביצוע האישור . על מנגנון האישרור חלים הכללים הבאים : נדרשת שרשרת גופים לאישור בהתאם למהות העסקה ולקרבת נושא המשרה לצד השני לעסקה ; קיימות הוראות כופות באשר להרכב הגופים המאשרים , באשר להרכב ועדת הביקורת ( סעיף 279 ) והרכב האסיפה הכללית ( סעיף (; 275 מוכתבים כללי נוכחות דירקטורים בהצבעה שבה יש להם עניין אישי . גם לאחר ביצוע התהליך הוא חשוף לבדיקה בדיעבד , שאמורה להתבצע על פני שני צירים : בחינת היותה של העסקה לטובת החברה , ובירור עצמאותה של ההחלטה ובידודה ממוקדי השליטה . בחינת כדאיותה של העסקה נעשית על בסיס התובנה , כי העסקה אינה פוגעת בטובת החברה . להלן סוגי ...
אל הספר