לעיל הובהר , כי סעיף התכלית הישראלי פותר לכאורה את המתח שעלול להשתרר בין קבוצות בעלי העניין בכך שהוא מציב את החברה בראש מעייניהם של נושאי המשרה . בכפוף לכך רשאים נושאי המשרה להתחשב באינטרסים של קבוצות בעלי עניין , ובראשן בעלי המניות . מאחר שניתן לגוון את המניות ולהנפיקן בסוגים שונים , עלולה להיווצר ביניהם תחרות על תשומת לבם של נושאי המשרה . שני סוגים עיקריים של מניות הם מניות רגילות ומניות בכורה . המניות מהסוג השני דומות באופיין לאיגרות חוב , מאחר שמרכיב הסיכון בהן קטן מזה של מניות רגילות . האם נושאי המשרה חבים חובת אמונים זהה לשתי קבוצות אלו של בעלי מניות ? בעת עימות ביניהם , את מי עליהם להעדיף ? סוגיה זו התעוררה בפסיקה האמריקאית . בפסק דין יסודי בעניין זה , Jedwab v . GMM , Grand Hotels , Inc . נקבע כי הוראות תקנוניות המעניקות זכויות שונות למניות בכורה מאלו של מניות רגילות הן בעלות אופי חוזי בלבד . חובת החברה ומנהליה בהקשר לזכויות בכורה אלו היא בעיקרה חוזית , והיקפה מוגדר על פי ניסוח החוזה . לעומת זאת , כאשר הזכות הנתבעת אינה להעדפה על פני בעלי המניות הרגילות , אלא זכות אשר מתחלקת בא...
אל הספר